פינצטה - גיליון 20 תעלומות המחפשות פתרון 9.2.2012
כתיבה דווקומנטרית מתבססת על דוקומנטים ותיעוד ממקורות רבים. לדוגמא: תחקיר וכתיבת הספר "אבא טבע" שיצא לאור בנובמבר 2009 - סיפורו של ד"ר גינטר פרידלנדר רוקח וכימאי, מייסד ומקים את המפעל הפרמצבטי "טבע" בירושלים, ומי שטבע את השם "טבע" עוד בשנת 1923 בגרמניה.
מקס קובר דודו של גינטר מצד אמו היה רוקח ובעלים של בית מרקחת בגרליץ שבגרמניה, ביחד עם אשתו אלזה. בחודשים האחרונים הספר תורגם לגרמנית בחסות הרוקח פ. ליימקוגל מגרמניה, והוא העיר על כך שהאלמנה אלזה קובר לא הייתה רוקחת, ולכן לא יכלה על פי החוק להמשיך ולנהל את בית המרקחת לבדה ללא רוקח אחראי. בספר תיארתי את היכרותו של גינטר הילד עם עולם התרופות ושאלותיו האין סופיות לאלזה קובר, ולא נכנסתי לנושא הניהול המפורט של בית המרקחת, גם משום שלא היה לי שום מידע על כך, וגם משום שזה לא עניינו של הסיפור.
בתחקיר, יש לשים לב לכל הניואנסים, הם אינם זניחים ומעידים על אמינות.
אמינות תחקיר ניכרת בדקויות, הן אינן זניחות
אך פעמים רבות ישנם חורים במידע הנאסף וכדי להשלים את הסיפור או התמונה המוצגת, צריך להתבסס על מידע כללי ולהקיש מתוכו לסיפור הספציפי שבו אנו עוסקים.
לעיתים אנו לא שמים לב לנקודה מסויימת שהיא שולית מבחינת הסיפור, אך משמעותית מאוד לקהל מסויים מבין קוראי הספר.
מקס גוייס לצבא הגרמני מיד בראשית מלחמת העולם הראשונה, נפצע ונפטר כעבור כמה חודשים. אשתו אלזה בת ה28 נשארה לבדה עם בית המרקחת.
בעמודי הספר 31-34, תיארתי את ביקוריו של גינטר הילד עם אמו אצל אלזה דודתו האלמנה שהמשיכה לנהל את בית המרקחת, ושם בביקורים האלה בין צנצנות החרסינה של התרופות ששמן כתוב עליהן בכתב גוטי זיטרליני, גינטר הכיר לראשונה את עולם התרופות ועשבי המרפא ונשבע בקסמן.
אולם כשהספר תורגם לגרמנית בחסות רוקח ולקהל רוקחים, הנקודה הזאת עלתה מיד והייתי צריכה להשיב עליה.
